• primavera

בעקבות הבתים הנטושים

"זה מושך אותי כמו מגנט" – Shila Oringer אומרת לי ומייד היא כבר לא איתי, מפלסת דרך בעשביה, מרימה בעדינות קרשים ישנים וזורחת למראה קופסה חלודה. מודה שאני לא עליתי על הקסם שיש בבתים הנטושים האלה בבולגריה. ראיתי בהם עזובה, הכלום שבין פינה יפה אחת לאחרת, דילגתי עליהם בעיניים, וגם כששילה נדלקה מהתיאור האפרורי שתיארתי אותם, לא שערתי איזה עוצמות זה יעורר. גם בה וגם במטיילות, שנכנסו שם לטריפ של החיים. וככה שילה מסבירה את הקסם: "זה מקום של השראה, הזמן נעצר שם, אני נכנסת לתוך סוד של חומרים, לחיים שהצטברו בנקודה לאורך שנים, שנים שלא נחשפו אליה, ואז אני עוברת ל zone של הרפתקה, לארץ הלא צפוי, העיניים מסתגלות לתאורה ולאווירה ומתחילות לגלות אוצרות. צריך לאמן את העיניים לראות את זה, להסתכל כמו ילד שלא שופט ולא מתייג, רק סופג ומתמסר לגן השעשועים של העולם, זה מעורר זיכרונות אבל מזמין ליצור מהם משהו חדש, לא מתוך מחיקה, אלא מתוך הרחבת גבולות והוספת משמעות חדשה לחומר שקפא על מקומו. יש בזה המון תשוקה, אנרגיה, חשק ליצור. אני מסתכלת על קרש נטוש, קופסה חלודה, והם מסתכלים עליי חזרה, הופכים לחברים שלי ומראים את עצמם. אני רואה את העולמות והפוטנציאלים שממתינים לי שם. זה קורה בטבעיות. בלי מאמץ. כמו שילד מסתכל על קופסה ומחליט שהיא בבית. זה קופץ בבת אחת. זה שם. יש בזה מיומנות, אבל זה קיים בכולנו. אני מתחברת לחפצים האלה כמו לכלב נטוש. זה לא שהם מחפשים הצלה, אבל הם שמחים כשזה קורה."

ומי שרוצה להצטרף לחיפוש ולמחוזות ההשראה האלה – אנחנו יוצאות שוב ב4 במרץ. בואו.


3 צפיות
primavera.JPG
  • Facebook
    054-6882-302       primavera.ws@gmail.com       www.primaveraworkshops.com